כולם רוצים להתקדם ולא לסגת לאחור.
אז איך עושים את זה? כמה טיפים …
למה משתמשים בבדיקות רגרסיה?
בדיקות רגרסיה (נסיגה) היוו מאז ומתמיד אתגר
לצוותי הבדיקות והפיתוח.
הידיעה שכל תיקון, שינוי, תוספת או שדרוג של הקוד
עלולים ליצור תופעות לוואי במוצר ולגרום לסיכונים ולכשלים,
גורמת לכל צוות לבצע בדיקות רגרסיה כל הזמן.
בעידן האיג'ייל המהווה היום נחלת הכלל
בניהול תהליך מחזור חיי הפיתוח,
בדיקות הרגרסיה, תופסות מעמד גבוה עוד יותר
הואיל וכל סיום של ספרינט הוא בד"כ עוד שלב
בגדילה של המוצר (בד"כ) ו"נגיעות" בקוד.
במצב דברים זה,
צוותי הבדיקות מוצאים עצמם "עסוקים"
עוד יותר ויותר בבדיקות רגרסיה.
כיצד ניתן לחסוך זמן וליצור מיקוד נכון יותר בעבודה שלנו?
טיפ ראשון – לעצור, לחשוב ולא להסתער
ניתוח השפעה לבדיקת היקף השפעת השינוי
הינו הליך חשוב מאוד וכדאי לחשוב ולתכנן לפני שמתחילים..
טיפ שני – תיעדוף
תיעדוף של מקרי הבדיקה המיועדים לרגרסיה
לפני שנתחיל ללא הבחנה להריץ אותם
טיפ שלישי – אוטומציה
להעביר בדיקות רגרסיה בהדרגה לאוטומציה,
במקום שסבב רגרסיה ייקח מספר ימים
הוא יכול לקחת פרק זמן קצר בלילה והתוצאות יחכו לנו בבוקר…
אם נעבוד נכון,
בדיקות הרגרסיה יהפכו מ"כאב ראש"
לשלב משמח בהתקדמות המוצר.
מה השיטה לתעדף את מקרי הבדיקה בצורה חכמה ויעילה?
בעז"ה בהמשך.
ועד אז תעקבו אחרי העבודה שלכן ושל הצוות שלכן ותבדקו:
כמה זמן אתם משקיעים בבדיקות רגרסיה?
האם בדיקות רגרסיה מעכבות את שחרור המוצר אצלכם באופן משמעותי?
מה אחוז הטסטים שנכשלים אצלכם בבדיקות רגרסיה?
והאם אוטומציה של בדיקות רגרסיה יחסכו לכם זמן?
